יישום של מבודדים
Apr 03, 2021| מבודד הוא חומר שבדרך כלל אינו מוליך זרם חשמלי. ידוע גם בשם דיאלקטרי. המאפיינים של מבודדים הם שהמטענים החיוביים והשליליים במולקולות קשורים בחוזקה, ויש מעט מאוד חלקיקים טעונים שיכולים לנוע בחופשיות. ההתנגדות שלהם גדולה מאוד, בערך 10 ~ 10 אוהם · מטר. לכן, בנסיבות רגילות, ניתן להתעלם מהזרם המקרוסקופי שנוצר על ידי תנועת המטען החופשי תחת פעולת שדה חשמלי חיצוני, והם נחשבים כחומרים לא מוליכים. ניתן לחלק מבודדים לגזים (כגון מימן, חמצן, חנקן וכל הגזים במצב לא מיונן), נוזלים (כגון מים טהורים, שמן, צבע וחומצות אורגניות וכו') ומוצקים (כגון זכוכית, קרמיקה , גומי, נייר, קוורץ וכו') שלוש קטגוריות. מבודד מוצק מחולק לשני סוגים קריסטל ולא גביש. המבודד בפועל אינו בלתי מוליך לחלוטין. תחת פעולת שדה חשמלי חזק, המטענים החיוביים והשליליים בתוך המבודד ישתחררו ויהפכו למטענים חופשיים, וביצועי הבידוד ייהרסו. תופעה זו נקראת פירוק דיאלקטרי. עוצמת השדה החשמלי המקסימלית שחומר דיאלקטרי יכול לעמוד בו נקראת חוזק שדה התמוטטות. במבודד, יש מטען קשור, תחת פעולת שדה חשמלי חיצוני, מטען זה יבצע תזוזה מיקרוסקופית, וכתוצאה מכך מטען קיטוב, שהוא מה שנקרא קיטוב של הדיאלקטרי. על פי התכונות הפיזיקליות שלהם, דיאלקטרי ניתן לחלק לדיאלקטרי איזוטרופי ודיאלקטרי אנזוטרופי. ניתן לחלק את מנגנון הקיטוב לשני סוגים: המולקולה הלא קוטבית והמולקולה הקוטבית. מבודדים נמצאים בשימוש נרחב בהנדסה כחומרי בידוד חשמליים, קבלים והתקנים דיאלקטריים מיוחדים כגון גבישים פיזואלקטריים.



